פורץ בבית: מה עושים? – מדריך מעשי

פורץ בבית: מה עושים? – מדריך מעשי

מה בעמוד?

כל התוכן במאמר זה נועד להעשרה, למידע כללי ולמטרות חינוכיות בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה לפעולה או תחליף לשיקול דעת אישי ו/או ליווי מקצועי של גורמים מוסמכים. כל הסתמכות על המידע נעשית באחריות הקורא בלבד. במצבים של סכנה ממשית, יש לפנות לרשויות המתאימות ולפעול לפי החוק ולפי הנחיות גורמי הביטחון הרלוונטיים.

 

החשד שמישהו זר מסתובב לך בבית היא אחת התחושות המפחידות והמטלטלות ביותר שיכולות להתרחש, במיוחד אחרי מה שחווינו ב-7 לאוקטובר.

במאמר הבא נעשה סדר – ונפרוס בפניכם את כל מה שאתם צריכים לדעת, החל ממניעה ועד למה אפשר לעשות במצב אמת אם יש לכם פורץ בבית.  

קצת נתונים על פריצות בישראל

  • זמן ממוצע לפריצה: 7–12 דקות.
    ככל שלפורץ קשה יותר – או שיש יותר סיכוי שיתפס (תאורה, מצלמות) כך הסיכוי שהוא יוותר גובר.

לפי נתוני משטרת ישראל:

  • בשנת 2024 נרשמו 568 פריצות בתל אביב לבדה. ממוצע של 1.5 פריצות ליום. 
  • בבאר שבע נרשמו 363 מקרים – ממוצע של פריצה אחת בכל יום.
  • בשנת 2022 נפתחו 8,183 תיקים בגין פריצה לדירה או בית בכל הארץ.

אלו רק הנתונים המדווחים – בפועל המספרים כנראה גבוהים יותר, שכן לא כל מקרה מדווח.

ההגנה הטובה ביותר היא מניעה. איך מצמצמים את הסיכון לפריצה?

הגנה עצמית טובה מונעת מראש את הסתבכות הדברים. יש כמה צעדים פשוטים שיכולים להרתיע פורצים:

  • התקינו תאורת חוץ עם חיישני תנועה, כך שכל פעם שאדם מתקרב לסביבת הבית נדלק עליו אור.
  • התקינו מצלמות – הדבר מרתיע מאוד פורצים.
  • אל תשאירו מפתח מתחת לאדנית או השטיח, או במקומות נפוצים אחרים.
  • אל תשאירו חפצים יקרי ערך גלויים לעין.
  • השאירו אורות דולקים (ואפילו מוזיקה) כשאתם יוצאים מהבית.

פורץ לבית

להבין את הפסיכולוגיה של הפורץ

רוב הפורצים אינם מחפשים עימות. הם רוצים לקחת כסף, תכשיטים או מכשירים כלשהם ואז להיעלם – בלי בעיות. המצבים שמגיעים לידי אלימות לרוב נובעים ממצב שבו הפורץ נלחץ, מרגיש שהוא הולך להיתפס או להיפגע ואז הוא מגיב בעצמו באלימות ומצבים מורכבים ומסוכנים יותר נוצרים. זכרו שאתם לעולם לא יכולים לדעת בוודאות אם הפורץ חמוש, מסוכן או בהשפעת אלכוהול או סמים, ולכן תמיד צריך להתייחס אל המצב כאל מצב בסיכון גבוה. לכן, התגובה שלנו צריכה להיות חכמה – לא אמיצה יתר על המידה, אלא מחושבת וחכמה.

שלב ראשון: הערכת מצב

  • האם יש פורץ אחד או יותר? האם הוא חושב שאין איש בבית?
  • האם יש איתנו עוד מישהו בבית שאנחנו צריכים להגן עליו? ילדים, מבוגרים?
  • האם יש לנו גישה לטלפון, אמצעי הגנה עצמית, חדר שאפשר לנעול מבפנים או יציאת חירום?

מה לעשות בפועל – שלבים מומלצים:

  1. אל תיכנסו לעימות! זכרו שיכול להיות שהפורץ חמוש, תחת השפעת אלכוהול או סמים, ועשוי להיות אלים. אם ניתן – צאו מהבית (כמובן אם אין בני משפחה שאתם צריכים לדאוג להם) או הסתגרו בממ”ד או בחדר עם נעילה פנימית. אם יש ילדים או אנשים אחרים בבית – לאסוף כמובן גם אותם למקום מוגן.

  2. אם יש לכם אפשרות, התקשרו מיידית למשטרה – 100. תנו פרטים ברורים על הסיטואציה שאתם נמצאים בה בהתאם להערכת המצב, ומסרו פרטים מדוייקים של כתובת, קומה וכו’.

  3. אם אתם במקום בטוח, הדליקו אורות ועשו רעש. ברוב המקרים הפורץ יברח כשהוא מבין שהוא נחשף.

  4. אם נוצרה אינטראקציה ישירה עם הפורץ, שמרו על מרחק פיזי ככל הניתן. ואל תיכנסו לעימות פיזי. זכרו שברוב המקרים אין סיבה שהוא יהיה מעוניין בעימות אם הוא לא דחוק לפינה. אפשרו לו להימלט אם זה הכיוון שדברים הולכים אליו.

  5. מצד שני, אם יש חשש לפגיעה פיזית, לכם או לבני משפחתכם ואתם חשים בסכנה, זכרו שהחוק מתיר לכם להדוף את התוקף ולהגן על עצמכם פיזית.
    אם יש חשש לפגיעה פיזית – החוק מתיר לכם להגן על עצמכם. אך זכרו: כל מה שלא הכרחי או מידתי כדי לבלום את התוקף – עלול לעלות לכם בתיק פלילי.

“חוק דרומי” והשלכותיו

ב-2007 אירע מקרה שהפך לאבן דרך משפטית: שי דרומי ירה למוות בפורץ שחדר לחוותו. בעקבותיו נחקק תיקון לחוק העונשין (סעיף 34י): “אין זו עבירה אם המעשה נעשה כדי להדוף מי שחדר למקום מגורים בכוונה פלילית”, ובלבד שהשימוש בכוח נעשה מתוך תחושת סכנה ממשית ומיידית.

מה זה אומר בפועל?

  • מותר להפעיל כוח – אך רק כשהסכנה מיידית, ברורה ומוחשית.
  • אם הפורץ נמלט – אסור לרדוף אחריו או לפגוע בו.
  • שימוש מופרז ולא מידתי בכוח עלול להפוך אתכם לנאשמים.

⚠️ חשוב לדעת:

לא תמיד ברור מראש מה ייחשב ל”הגנה עצמית” בדיעבד. לא מעט אזרחים נגררו להליכים פליליים על אף שהיו ‘הקורבנות’.

מה לעשות אם חזרתי הביתה ואני חושד שנפרץ?

  1. לא להיכנס לבד!
    יש סיכוי שהפורץ עוד בפנים. התקשרו למשטרה והמתינו.

  2. לא לגעת בכלום.
    טביעות אצבעות, סימני פריצה וראיות – עלולים להיהרס.

  3. תעדו את מה שנגנב.
    הכינו רשימה מסודרת של כל פריט שנעלם, עם ערך מוערך וצילומים במידת האפשר. בדקו אם יש עדים.

לסיכום

פריצה לבית היא אירוע שעשוי להיות מסוכן, אך בהתנהלות נכונה הוא יסתיים לרוב ללא פגיעה  פיזית. צריך תמיד לזכור שהמוטיבציה של הפורץ היא בד”כ רכוש ולא פגיעה במי מבני הבית, ושהוא ימלט אם ירגיש שהוא נחשף. דחיקה שלו לפינה או ניסיון ללכוד אותו עלולים להביא אותו להיות אלים גם במקרים שלא הייתה לו כוונה להיות אלים מראש.

  • דאגו למניעה ראויה – תאורה, מצלמות, מניעת גישה למפתח וכו’
  • לדאוג קודם כל לביטחון האישי ושמרו על מרחק ככל הניתן.
  • נסו להניס את הפורץ על ידי פעולה עקיפה (אורות, רעש) ולא על ידי אינטראקציה ישירה.
  • אם אתם נאלצים להגן על עצמכם פיזית, אל תהססו לעשות זאת, אך זכרו שהפרזה בעוצמת התגובה עלולה להפוך אתכם לנאשמים.

שמרו על עצמכם!
ACTA

תמונה של עידן גל

עידן גל

מייסד ACTA, מומחה דאן 3 בקרב מגע ובעל נסיון של 30 שנים בתחום ההגנה העצמית. בשירותו הצבאי היה מפקד ביחידה ללוחמה בטרוה ומאבטח הרמטכ״ל. לאורך השנים שלאחר שחרורו הקדיש עצמו עידן להדרכה ולפיתוח שיטות הוראה ייחודיות לתחום ההגנה העצמית המאפשרות לכל אדם להישאר חופשי ובטוח ע״י רכישת כלים מעשיים להתמודדות אפקטיבית במפגש מול אלימות ותוקפנות.

תמונה של עידן גל

עידן גל

מייסד ACTA, מומחה דאן 3 בקרב מגע ובעל נסיון של 30 שנים בתחום ההגנה העצמית. בשירותו הצבאי היה מפקד ביחידה ללוחמה בטרוה ומאבטח הרמטכ״ל. לאורך השנים שלאחר שחרורו הקדיש עצמו עידן להדרכה ולפיתוח שיטות הוראה ייחודיות לתחום ההגנה העצמית המאפשרות לכל אדם להישאר חופשי ובטוח ע״י רכישת כלים מעשיים להתמודדות אפקטיבית במפגש מול אלימות ותוקפנות.

הירשמו עכשיו לשיעור ניסיון

בכל תחום שתבחרו ממגוון תחומי ההתמחות שלנו

לוגו שחור